איך ריבית דריבית הופכת את דובאי ליעד המושלם למשקיעים?

כוחו של הריבית דריבית והשפעת המיסוי

כדי להבין את ההשפעה של המסים על הצטברות ההון, נבחן תרחיש פשוט: אדם המשתכר 2 מיליון שקל בשנה, מבזבז מיליון ומעוניין להשקיע את שארית ההכנסה. במדינות מס, הוא מחויב להפריש כמחצית מסכום זה למס הכנסה, בעוד שבדובאי הוא יכול להשקיע את הסכום במלואו.

נניח כי הכסף מושקע בשוק ההון עם תשואה שנתית ממוצעת של 10% (חישוב ריאלי בהתבסס על שוק המניות בעשורים האחרונים). אם תושב דובאי משקיע מיליון שקל בכל שנה במשך עשור, הרי שלאחר 10 שנים, מצטבר בידיו סכום של כ-17 מיליון שקל הודות לכוח הריבית דריבית.

לעומתו, תושב מדינה ממוסה ששילם מס הכנסה על הרווחים ונשאר עם חצי מיליון להשקעה מדי שנה, ימצא את עצמו לאחר עשור עם פחות מחצי מהסכום שהרוויח עמיתו מדובאי.

השפעת המסים על הצטברות העושר

ההבדל בין דובאי למדינות בעלות מס גבוה אינו רק בגובה המס עצמו, אלא באופן שבו המס פוגע בכוח ההשקעה של הפרט. הכספים שנוכו כמס לא רק שאינם מושקעים, אלא שהאדם מאבד גם את הריבית דריבית שהיו יכולים להניב אם היו מושקעים באופן אופטימלי.

דוגמא מספרית ממחישה זאת היטב:

• השקעה של מיליון שקל בשנה הראשונה ב-10% תשואה שנתית תניב 2.59 מיליון לאחר עשור.
• השקעה נוספת של מיליון שקל בשנה השנייה תניב 2.35 מיליון לאחר תשע שנים.
• כך, לאורך עשר שנים, ההון המצטבר מגיע לכ-17 מיליון שקל.

לעומת זאת, במדינות עם מס הכנסה בגובה 50%, המשקיע מתחיל עם חצי מיליון שקל בלבד בכל שנה, והתוצאה לאחר עשור קטנה פי שניים ואף יותר.

מה צופן העתיד?

הנתונים הללו מסבירים מדוע יותר ויותר בעלי הון מעדיפים להעביר את פעילותם למדינות כמו דובאי, סינגפור ומונקו, שם מס הכנסה כמעט ואינו קיים. כאשר חישובי הריבית דריבית נלקחים בחשבון, ברור כי מעבר למדינה ללא מס יכול להגדיל באופן משמעותי את ההון האישי לאורך זמן.

מגמה זו צפויה להימשך ואף להתחזק ככל שהמודעות להשפעת המיסוי על הצטברות ההון תגדל. עבור משקיעים וחברות נדל"ן, כמו Glidai Properties, הבנת היתרונות הכלכליים של השקעה בסביבות מס נמוך הופכת לקריטית בניהול אסטרטגיות פיננסיות ארוכות טווח.